פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה 2019 – קיסר אטלנטיס או הסרוב למות

ליברית: פטר קין (1919-1944); וויקטור אולמן (1898-1944)
הלחנה: ויקטור אולמן
מנהל אמנותי, במאי ומפיק: הרברט גנטשאכר (אוסטריה)
בניית דמויות ובובות: בורגיס פאייר
שחקנים/מפעילי בובות: ריטה הצמן ומרקוס רופרט

אנסמבל ארבוס לתאטרון ומוזיקה, קלגנפורט
הקלטת המוזיקה מהופעת הבכורה  בטרזיינשטט שנערכה ב  23.5.1995

קיסר אטלנטיס, היצירה המשמעותית ביותר שנכתבה בגטו טרזיינשטאט היא קריאת תגר על השילטון הנאצי, יצירה אלגורית שמשולבים בה רמזים ברורים להווה ולהתרחשויות היומיומיות בגטו, לרעב, לצביפות, לתנאי הגיינה ירודים שגרמו למותם של עשרות אלפים בגטו.

פטר קין, משורר וצייר, היה מהמשוררים המבטיחים של השפה הגרמנית, נשלח לטרזיינשטאט וכאמנים אחרים בגטו עסק בתיעוד חיי היום יום בכתיבה ובציור.
ויקטור אולמן, מלחין האופרה נחשב ליוצר מרכזי בחיי המוזיקה של פראג, גורש לטרזיינשטאט ב 1942 וניהל את מחלקת המוזיקה בגטו.
הם לא זכו לראות את האופרה מועלית בגטו מכיון שהם וכל מבצעי האופרה נשלחו ב 1944 לתאי הגז באושוויץ.

סיפור האופרה:
קיסר אטלנטיס מכריז על מלחמת אזרחים כוללת. מלאך המוות מתקומם שבני האדם לוקחים את תפקידו ההיסטורי להמית כפתרון או גאולה לכאב ומחלה ומכריז על שביתה – מאותו הרגע אף אדם לא מת יותר. ההוצאות להורג של הקיסר לא מצליחות. כמצוות הקיסר למלחמת אזרחים נלחם החייל בЗ נערה עם הקארה. החייל והנערה נלחמים בנחישות אך תוך כדי כך מתאהבים. בסופו של דבר, למרות אהבתם, החייל והנערה יורים האחד בשני וסובלים כאבים עזים. למרות פציעתם וסבלם הם איינם נגאלים ע"י המוות. הוא שובת. העדר המוות יוצר כאוס חברתי שמוביל למרד באטלנטיס. הדמויות על הבמה מייחלות למוות שיגאל אותן, כולל הקיסר שבהעדר המוות איבד את כוחו לשלוט, ולכן את משמעות קיומו. בסופו של דבר נענה מלאך המוות חוזר בו משביתתו והראשון למות הוא הקיסר. ואחריו האחרים.